• מידע כללי על החברה / עסק / משרד והנהלה,
  כדי שהעובד ידע מה זה המקום אליו הגיע, יכיר את ההיסטוריה שלו, מי הקים ולמה, מה החזון והמטרות.
  זה ממש מחבר את העובדים. הם מרגישים חלק מהמקום, הם רוצים להיות חלק מההצלחה.
• פרטים לגבי התפקיד – אם זה כולל עבודה מול מערכת מסוימת אז לפרט את הכל. את כל הפעולות שהעובדת צריכה לעשות, כולל צילומי מסך. ממש כמו ספר הדרכה, או כמו מדריך להרכבת רהיט באיקאה.
  כשאתן מתחילות לבנות תיק הגדרת תפקיד, דמיינו שאתן כותבות למישהו, בלי לדבר איתו ואתן רוצות שיהיה מסוגל לעשות את הכל רק לפי מה שכתבתן (די דומה למה שאתן קוראות כאן).
• נהלי המקום, מה תחת אחריותו ומה לא. מה קוד ההתנהגות במקום, האתיקה של המקום, מה מצופה ממנו מבחינה אישית ולא רק מקצועית.

ממש ספר הפעלה מא' עד ת'.

הדבר הזה ממש לא מחליף חפיפה / הדרכה, אלא:

• ברגע שעובדת עברה על החומר ורק אחרי זה עושים לה חפיפה, זה לוקח פחות זמן כי הלמידה לא מתחילה מאפס.
• היא מרגישה בנוח בזמן קצר יותר כי היא מכירה (דרך הקריאה), הרבה מבעלי התפקידים וגם, כשהיא צריכה משהו היא כבר יודעת את מי לשאול.
• כשהוא יודע מה יש בחוברת אז הוא לא פונה אליכם בכל שאלה קטנה (מכירים את השאלות על מה לוחצים כדי….? איפה נמצא הקובץ…?) כי כבר יש לו את זה מול העיניים.
• כשאנו מצליחים לעשות משהו לבד (בעזרת החוברת), רמת הביטחון שלנו עולה. יש תחושת מסוגלות וביטחון עצמי והנה לכם, עובד שזמן ההכשרה שלו קצר יותר, הוא יכול להשתלב במהירות.